"לבו של אדם מקום פנוי הוא, וביד האדם לנטוע בו
גן עדן או לבנות בו גיהנום" (א. ד. צוויפל)
אורורה (צארום) חדד
אודות
נולדתי בשנת 1957 אל זרועותיהם האמונות והאוהבות של זוג הורים ואח בן שש שנים.
שנות ילדותי עברו בבית צנוע, בצפון הישן של תל אביב, ברח' כ"ג יורדי הסירה; רחוב קטן אשר הוביל מצדו האחד אל הים, חוף "שרתון" (כיום "מציצים"), ומצדו האחר נשק למקום מפגשם של הרחובות בן יהודה ודיזנגוף.
זיכרונות וניחוחות נפלאים עלו וגדשו את לבי מאותו בית, מאותו רחוב, מאותה שכונה, מאותו חוף ים ... והיוו השראה לחלק משיריי.
עוד משחר ילדותי בבית אבא, נבעה הכתיבה מתוכי, אולי נספגה בי בהיות אבי איש ספר; כותב, עורך, מתרגם... שהשפה העברית הייתה שגורה בפיו וקולחת ברהיטות מלשונו.
אולי נספגה בתוכי עוד מאותה עת בה נהג אבי לקרוא שירה באוזנינו הילדים (אלכסנדר פן, אלתרמן... ) כמו גם ממיטב הסיפורת הישראלית והעולמית.
במשך השנים ועד היום, נאספו ונערמו בחדרי לבי מקומות, אירועים ואנשים, שהשפעתם ניכרת בשיריי. במרוצת אותן השנים, הלכו ונערמו גם שיריי, עד אשר נכרכו יחדיו לארבעה ספרי שירה.
בשנת 2009 - "ביקור בליל ירח" (ספר ביכוריי בהוצאת "סער" )
בשנת 2014 - "עט לאהוב".
בשנת 2017 - "כמו מזכרת".
בשנת 2020 - " פלאות"
בשנת 2023 - "בין שני קצוות"
בין השנים 2000 -2023, עבדתי בעמותת "ילדים בסיכוי", עמותה הפועלת למען רווחתם של ילדים ונוער החיים בפנימיות, דבר שהיווה אבן דרך בחיי, בדרכי ובעולם השירה...